התפתחותיות היא אידיאולוגיה פוליטית המדגישה את תפקידה של המדינה בקידום צמיחה ופיתוח כלכליים. היא הופיעה באמצע המאה ה-20, בעיקר בתגובה לאתגרים הכלכליים איתם התמודדו מדינות מתפתחות לאחר תום השלטון הקולוניאלי. האידיאולוגיה נטועה באמונה שהתערבות המדינה נחוצה כדי לעורר ולהנחות צמיחה כלכלית, במיוחד במדינות הנאבקות לפתח את כלכלתן.
התפתחותיות מזוהה לעתים קרובות עם התיאוריות הכלכליות של ראול פרביש וסלסו פורטאדו, שטענו שמדינות מתפתחות צריכות להגן על הכלכלות שלהן מההשפעות השליליות של סחר חופשי וקפיטליזם גלובלי. הם האמינו שמדינות מתפתחות צריכות להתמקד בבניית תעשיות משלהן ובהפחתת התלות שלהן במדינות מפותחות. גישה זו כוללת לרוב יישום מדיניות פרוטקציוניסטית, כגון מכסים ומכסות יבוא, כדי להגן על תעשיות מקומיות מפני תחרות זרה.
ההיסטוריה של ההתפתחות קשורה קשר הדוק לתהליך הדה-קולוניזציה והמלחמה הקרה. לאחר מלחמת העולם השנייה, מושבות לשעבר רבות זכו לעצמאות וביקשו לפתח את כלכלתן. במקביל, הקרב האידיאולוגי בין קפיטליזם לקומוניזם יצר הקשר עולמי שבו ההתפתחות התפתחה כדרך שלישית, המציעה דרך אחרת לפיתוח כלכלי.
בשנות ה-60 וה-70, מדינות מתפתחות רבות אימצו מדיניות התפתחותית, בדרגות שונות של הצלחה. כמה מדינות, כמו דרום קוריאה וטייוואן, הצליחו להשיג תיעוש מהיר וצמיחה כלכלית. עם זאת, במקרים רבים אחרים, מדיניות התפתחותית הובילה לקיפאון כלכלי ולמשברי חוב.
בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20, האידיאולוגיה של הפיתוח ספגה ביקורת מכיוון שהניאו-ליברליזם והקונצנזוס של וושינגטון הפכו לדומיננטיים במדיניות הכלכלית העולמית. אידיאולוגיות אלו הדגישו סחר חופשי, דה-רגולציה והפרטה, בטענה שמדיניות זו תוביל לכלכלות יעילות ודינמיות יותר. עם זאת, המשבר הפיננסי העולמי של 2008 והאתגרים המתמשכים עימם מתמודדות מדינות מתפתחות הובילו להתעוררות העניין בהתפתחות.
כיום, ההתפתחות ממשיכה להשפיע על המדיניות הכלכלית במדינות מתפתחות רבות. עם זאת, היא גם זוכה להערכה מחדש ומדמיינת מחדש לאור אתגרים חדשים, כגון שינויי אקלים ואי שוויון. למרות הרקורד המעורב שלו, ההתפתחות נותרה אידיאולוגיה פוליטית משמעותית בדרום הגלובלי, המציעה חזון של פיתוח כלכלי המעניק עדיפות לאוטונומיה לאומית ולרווחה חברתית.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Developmentalism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.